Bava Kamma — Daf 38a

דאם כן נכתוב קרא להאי רעהו גבי מועד:

שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור: אמרי ממה נפשך אי רעהו דוקא דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב

א"ר אבהו אמר קרא (חבקוק ג, ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח כיון שלא קיימו עמד והתיר ממונן לישראל

רבי יוחנן אמר מהכא (דברים לג, ב) הופיע מהר פארן מפארן הופיע ממונם לישראל

תניא נמי הכי שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור שור של כנעני שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם שנאמר עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ואומר הופיע מהר פארן

מאי ואומר

וכי תימא האי עמד וימודד ארץ מבעי' ליה לכדרב מתנה וכדרב יוסף ת"ש הופיע מהר פארן מפארן הופיע ממונן לישראל מאי דרב מתנה דא"ר מתנה עמד וימודד ארץ ראה וכו' מה ראה ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא קיימום עמד והגלה אותם מעל אדמתם

ומאי משמע דהאי ויתר לישנא דאגלויי הוא כתיב הכא ויתר גוים וכתיב התם (ויקרא יא, כא) לנתר בהן על הארץ ומתרגם לקפצא בהון על ארעא

מאי דרב יוסף דא"ר יוסף עמד וימודד ארץ ראה וכו' מה ראה ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח ולא קיימום עמד והתירן להם

איתגורי אתגר א"כ מצינו חוטא נשכר אמר מר בריה דרבנא לומר שאפילו מקיימין אותן אין מקבלין עליהן שכר

ולא והתניא ר"מ אומר מנין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול ת"ל (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים ולוים וישראלים לא נאמר אלא אדם הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול

אמרי אין מקבלים עליהן שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה דא"ר חנינא גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה:

ת"ר וכבר שלחה מלכות רומי שני סרדיוטות אצל חכמי ישראל למדונו תורתכם קראו ושנו ושלשו בשעת פטירתן אמרו להם דקדקנו בכל תורתכם ואמת הוא חוץ מדבר זה שאתם אומרים שור של ישראל שנגח שור של כנעני פטור של כנעני שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם

ממ"נ אי רעהו דוקא אפילו דכנעני כי נגח דישראל ליפטר ואי רעהו לאו דוקא אפילו דישראל כי נגח דכנעני לחייב ודבר זה אין אנו מודיעים אותו למלכות

רב שמואל בר יהודה שכיבא ליה ברתא אמרו ליה רבנן לעולא קום ניזל נינחמיה אמר להו מאי אית לי גבי נחמתא דבבלאי דגידופא הוא דאמרי מאי אפשר למיעבד הא אפשר למיעבד עבדי

אזל הוא לחודאי גביה א"ל (דברים ב, ב) ויאמר ה' (אל משה) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות אלא נשא משה ק"ו בעצמו אמר ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב אמרה תורה (במדבר כה, יז) צרור את המדינים והכיתם אותם

for if this was not its intention, Scripture should have inserted [the expression] 'his neighbour' in the text dealing with Mu'ad. WHERE AN OX BELONGING TO AN ISRAELITE HAS GORED AN OX BELONGING TO A CANAANITE THERE IS NO LIABILITY etc. But I might here assert that you are on the horns of a dilemma. If the implication of 'his neighbour' has to be insisted upon, then in the case of an ox of a Canaanite goring an ox of an Israelite, should there also not be exemption? If [on the other hand] the implication of 'his neighbour' has not to be insisted upon, why then even in the case of an ox of an Israelite goring an ox of a Canaanite, should there not be liability? — R Abbahu thereupon said: The Writ says, He stood and measured the earth; he beheld and drove asunder the nations,  [which may be taken to imply that] God beheld the seven commandments  which were accepted by all the descendants of Noah, but since they did not observe them, He rose up and declared them to be outside the protection of the civil law of Israel [with reference to damage done to cattle by cattle].  R. Johanan even said that the same could be inferred from this [verse], He shined forth from Mount Paran,  [implying that] from Paran  He exposed their money to Israel. The same has been taught as follows: If the ox of an Israelite gores an ox of a Canaanite there is no liability,  but if an ox of a Canaanite gores an ox of an Israelite whether the ox [that did the damage] was Tam or whether it had already been Mu 'ad, the payment is to be in full, as it is said: He stood and measured the earth, he beheld and drove asunder the nations,  and again, He shined forth from Mount Paran.  Why this further citation? — [Otherwise] you might perhaps think that the verse 'He stood and measured the earth' refers exclusively to statements [on other subjects] made by R. Mattena and by R. Joseph; come therefore and hear: 'He shined forth from Mount Paran,' implying that from Paran  he exposed their money to Israel. What was the statement made by R. Mattena [referred to above]? — It was this. R. Mattena said: He stood and measured the earth; He beheld etc.  What did He behold? He beheld the seven commandments  which were accepted by all the descendants of Noah, and since [there were some clans that] rejected them, He rose up and exiled them from their lands.  But how can the word in the text  be [etymologically] explained to mean 'exile'? — Here it is written '"wa-yatter" the nations' and in another place it is [similarly] written, '"le-natter" withal upon the earth,'  which is rendered in the Targum  'to leap withal upon the earth'. What was the statement made by R. Joseph [referred to above]? — It was this. R. Joseph said: 'He stood and measured the earth; he beheld' etc. What did He behold? He beheld the seven commandments which had been accepted by all the descendants of Noah, and since [there were clans that] rejected them He rose up and granted them exemption. Does this mean that they benefited [by breaking the law]? And if so, will it not be a case of a sinner profiting [by the transgression he committed]? — Mar the son of Rabana  thereupon said: 'It only means that even were they to keep the seven commandments [which had first been accepted but subsequently rejected by them] they would receive no reward.' Would they not? But it has been taught:  'R. Meir used to say, Whence can we learn that even where a Gentile occupies himself with the study of the Torah he equals [in status] the High Priest? We find it stated: … which if a man do he shall live in them;  it does not say "priests, Levites and Israelites", but "a man", which shows that even if a Gentile occupies himself with the study of the Torah he equals [in status] the High Priest.' — I mean [in saying that they would receive no reward] that they will receive reward not like those who having been enjoined perform commandments, but like those who not having been enjoined perform good deeds: for R. Hanina has stated:  Greater is the reward of those who having been enjoined do good deeds than of those who not having been enjoined [but merely out of free will] do good deeds. Our Rabbis taught: The Government of Rome had long ago sent two commissioners to the Sages of Israel with a request to teach them the Torah. It was accordingly read to them once, twice and thrice. Before taking leave they made the following remark: We have gone carefully through your Torah, and found it correct with the exception of this point, viz. your saying that if an ox of an Israelite gores an ox of a Canaanite there is no liability,  whereas if the ox of a Canaanite gores the ox of an Israelite, whether Tam or Mu 'ad, compensation has to be paid in full. In no case can this he right. For if the implication of 'his neighbour' has to be insisted upon, why then in the case of an ox of a Canaanite goring an ox of an Israelite should there also not be exemption? If [on the other hand] the implication of 'his neighbour' has not to be insisted upon, why then even in the case of an ox of an Israelite goring an ox of a Canaanite, should there not be liability? We will, however, not report this matter to our Government. When R. Samuel b. Judah lost a dauther the Rabbis  said to 'Ulla: 'Let us go in and console him.' But he answered them: 'What have I to do with the consolation of the Babylonians,  which is [almost tantamount to] blasphemy? For they say "What could have been done," which implies that were it possible to do anything they would have done it.' He therefore went alone to the mourner and said to him: [Scripture says,] And the Lord spake unto me, Distress not the Moabites, neither contend with them in battle.  Now [we may well ask], could it have entered the mind of Moses to wage war without [divine] sanction? [We must suppose] therefore that Moses of himself reasoned a fortiori as follows: If in the case of the Midianites who came only to assist the Moabites  the Torah commanded 'Vex the Midianites and smite them,'