Bava Batra — Daf 7a

אמר ליה איסתריה אנא ואבנייה אמר לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אנא אוגר לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא לא קא מתדר לי שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק

אמר רב חמא בדינא קא מעכב והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי א"ל למטה מעשרה רשותא דידי הוא ולא משעבד לך

וה"מ דלא אתנו גבי הדדי אבל אתנו גבי הדדי סתרי ובנו

וכי אתנו בהדי הדדי עד כמה אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דר"נ כאותה ששנינו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו אמר להו רבה לאו אמינא לכו לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר ר"נ כי דדיירי אינשי וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר

ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה סכרנא לך הכא ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי אמר ליה קא מרעת ליה לאשיתאי אמר ליה סתרנא לך לאשיתך עד דוכתא דכווי ובנינא לה ועבידנא לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי אמר ליה אשיתא מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא

אמר ליה סתרנא לה עד לארעא ובנינא לה ועבידנא לך כווי בגוה אמר ליה חדא אשיתא חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא אמר ליה סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי בבנינא אמר ליה לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אגירנא לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא אמר רב חמא בדין קא מעכב

היינו הך והא תו למה לי הא קמ"ל דאע"ג דלא משתמש אלא תיבנא ובי ציבי בעלמא

הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה בדידי קא בנינא אמר רב חמא בדין קאמר ליה

א"ל רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתניא שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ד' אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו

אמר ליה התם דעלו להדדי אבל הכא מאי דלא עלו להדדי וכי בשופטני עסקינן דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי אמר ליה נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלו להדדי

ולימא ליה מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא אמר רב שימי בר אשי שמא בעלמא פלג ליה

מי לא תניא האומר בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאינו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי בית כור פרדס אני מוכר לך אע"פ שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי פרדס כרם אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי כרמא

מי דמי התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח שמא זביני לך הכא מצי א"ל אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן

אמרו ליה

'Then let me take it down and rebuild it,' said the first. He replied: 'Meanwhile I have nowhere to live.' Said the first: 'I will hire you a place.' 'I do not want the bother,' he replied. ['But,' said the first,] 'I cannot live in my place.' [To which he replied,] 'You can crawl on your belly  to get in, and crawl on your belly to get out. Said R. Hama: He had a full right to stop him [rebuilding]. This, however, is the case only if the beams [of the upper room] did not sink lower than ten handbreadths [from the ground], but if they came as low as this, the owner of the lower room can Say: Below ten handbreadths is my property and is not subject to you.  Further, [the one above was within his rights] only if they had not made an agreement with one another,  but if they had made an agreement with one another, then they must take down the house and rebuild it. And if they did make an agreement with one another, how low [must the upper chamber sink before the one below can demand rebuilding]? — The Rabbis stated in the presence of Rabbah in the name of Mar Zutra the son of R. Nahman, who said it in the name of R. Nahman: Till [the lower room fails to answer the requirement laid down for] that of which we have learnt,  Its height must be equal to half its length and half its breadth [combined]. Said Rabbah to them: Have I not told you not to hang empty bottles  on R. Nahman? What R. Nahman said was, 'It must be fit for human habitation'. And how much is this? — R. Huna the son of R. Joshua said: Big enough for one to bring in a bundle [of reeds] of Mahuza  and turn round with them. A certain man began to build a wall facing his neighbour's windows. The latter said to him, 'You are shutting out my light.' Said the first, 'Let me close up your windows here and I will make you others above the level of my wall.' He replied, 'You will damage my wall by so doing.' 'Let me then,' he said, 'take down your wall as far as the place of the windows and then rebuild it, fixing windows in the part above my wall.' He replied, 'A wall of which the lower part is old and the upper part new will not be firm.'  'Then,' he said, 'let me take it all down and build it up from the ground and put windows in it.' He replied, 'A single new wall in a house, the rest of which is old, would not be firm.' He then said, 'Let me take down the whole house and put windows in the new building.' He replied, 'Meanwhile I have no place wherein to live.' 'I will rent a place for you,' said the other. 'I don't want to bother,' said the first. Said R. Hama [on hearing of the case]: He had a perfect right to stop him. Is not this case the same as the other? Why, then, this repetition? — To tell us [that the owner of the house may exercise his veto] even though he only Uses it for storing straw and wood. Two brothers divided [a house which they inherited], the one taking as part of his share a verandah open at one end  and the other the front garden. The one who obtained the garden went and built a wall in front of the opening of the verandah. Said the other, 'You are taking away my light.' 'I am building on my own ground,' he replied. Said R. Hama: He was quite within his rights in saying so. Rabina asked R. Ashi: How does this case differ from what was taught: 'If two brothers divide an inheritance, one taking a vineyard and the other a cornfield [adjacent], the owner of the vineyard can claim four cubits in the cornfield,  since it was understood that on that condition they divided'? — He replied: There [the reason is] that they struck a balance with one another.  What then [said Rabin] do we suppose here? That they did not compensate one another? Are we dealing with idiots, of whom one takes a verandah and the other a garden, and yet no question of compensation is raised? He replied: Granted that compensation was allowed for the bricks, beams, and planks, no allowance was made for the air space.  But cannot he say, 'At first you let me have a verandah as my share, now you are only letting me have a dark room'? — R. Shimi b. Ashi said: He let him have something which happened to be called so. Has it not been taught: 'If a man says, I sell you a beth kor of ground,  even if it subsequently prove to be only a lethek  the sale is valid, since he sold him only something designated a beth kor, provided always that the land in question is commonly called a beth kor. [If a man says], I sell you an orchard, even though there are no pomegranates in it, the sale is valid, since he only sold him something designated so, provided the place is commonly called an orchard. [If a man says], I sell you a vineyard, even if there are no vines in it the sale is valid, since he only sold him something designated so, provided always that the place is commonly called a vineyard'?  — Are the cases parallel? There the vendor can say to the purchaser, I sold you [something called by] a certain name; here the one who obtains the verandah can say, I only took this as my share on condition that I should be able to live in it as our father lived.