Bava Batra — Daf 60b

זיל האידנא ותא למחר בליליא שדר קצייה לההוא דידיה

למחר אתא לקמיה א"ל זיל קוץ א"ל הא מר נמי אית ליה א"ל זיל חזי אי קוץ דידי קוץ דידך אי לא קוץ דידי לא תקוץ את

מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר ניחא להו לבני רה"ר דיתבי בטוליה כיון דחזא דקא מעכבי שדר קצייה ולימא ליה זיל קוץ דידך והדר אקוץ דידי משום דריש לקיש דאמר (צפניה ב, א) התקוששו וקושו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים:

אבל אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא: איבעיא להו כנס ולא הוציא מהו שיחזור ויוציא ר' יוחנן אמר כנס מוציא וריש לקיש אמר כנס אינו מוציא

א"ל רבי יעקב לר' ירמיה בר תחליפא אסברה לך להוציא כ"ע לא פליגי דמוציא כי פליגי להחזיר כתלים למקומן ואיפכא איתמר ר' יוחנן אמר אינו מחזיר וריש לקיש אמר מחזיר

ר' יוחנן אמר אינו מחזיר משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וריש לקיש אמר מחזיר הני מילי היכא דליכא רווחא הכא הא איכא רווחא:

לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה: אמר רב הונא נפלה חוזר ובונה אותה

מיתיבי אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה לקח חצר מסוידת מכוירת מפויחת הרי זו בחזקתה נפלה אינו חוזר ובונה אותה

איסורא שאני

תנו רבנן לא יסוד אדם את ביתו בסיד ואם עירב בו חול או תבן מותר ר"י אומר עירב בו חול הרי זה טרכסיד ואסור תבן מותר

תנו רבנן כשחרב הבית בשניה רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין נטפל להן ר' יהושע אמר להן בני מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין אמרו לו נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל

אמר להם א"כ לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות אפשר בפירות פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרים מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים שתקו

אמר להן בני בואו ואומר לכם שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דכתיב (מלאכי ג, ט) במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו

אלא כך אמרו חכמים סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט וכמה אמר רב יוסף אמה על אמה אמר רב חסדא כנגד הפתח

עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט מאי היא אמר רב פפא כסא דהרסנא

עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב בת צדעא שנאמר (תהלים קלז, ה) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'

מאי על ראש שמחתי אמר רב יצחק זה אפר מקלה שבראש חתנים א"ל רב פפא לאביי היכא מנח לה במקום תפילין שנאמר (ישעיהו סא, ג) לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר

וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (ישעיהו סו, י) שמחו את ירושלים וגו'

תניא אמר ר' ישמעאל בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה

ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות ומבטלת ממנו תורה ומצות ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן ואמרי לה לישוע הבן דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו

אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין:

הדרן עלך חזקת הבתים:

Go away now and come again tomorrow. During the night he sent and had his own tree cut down. On the next day the man came back and he told him to go and cut the tree down. He said: But you, Sir, also have one? He replied: Go and see. If mine is cut down, cut yours down, and if mine is not cut down you need not cut yours down. What was R. Jannai's idea at first [when he kept his tree] and afterwards [when he had it cut down]? — At first he thought that passers-by were glad of it because they could sit in its shade, but when he saw that they objected to it he had it cut down. Why did he not say to the man, Go and cut yours down and then I will cut down mine? — In conformity with the maxim of Resh Lakish, who said: [It is written], Hithkosheshu wakoshu:  trim yourselves and then trim others. HE MAY, HOWEVER, IF HE DESIRES DRAW BACK HIS WALL FROM THE STREET AND ALLOW THEM TO PROJECT. The question was asked: If a man draws back [his wall] and does not at once let any beams project, may he do so subsequently?  — R. Johanan said that though he has drawn back [the wall] he may still make projecting beams, while Resh Lakish said that once he has drawn back he cannot later make projecting beams. R. Jacob said to R. Jeremiah b. Tahlifa: I will explain this to you. On the question of projecting beams there is no difference of opinion [between the authorities], and both hold that they are permitted. Where they differ is on the question whether he may restore the walls to their former position, and the above statement should be reversed, [i.e.,] R. Johanan said that he may not go back to the original position and Resh Lakish said that he may. R. Johanan ruled that he may not, In accordance with the dictum of Rab Judah,  who said: A path [between two fields] over which the public has established a right of way must not be damaged. Resh Lakish, however, says that he may; we rule thus [in the case of the path] because there is no other space available, but here [in the case of the street] there is still plenty of space available. IF A MAN BUYS A COURTYARD IN WHICH ARE SPARS AND BEAMS PROJECTING, HE HAS A PRESCRIPTIVE RIGHT TO KEEP THEM. R. Huna said: If the wall falls down he may build it [as it was before]. An objection was raised [against this from the following]: 'It is not proper to stucco or decorate or paint [our houses at the present time].  If a man buys a house which is stuccoed or decorated or painted, he is entitled to keep it so. If it falls down, he should not rebuild it [so]'?  — Where the prohibition is based on religious grounds, the case is different. Our Rabbis taught: A man should not stucco the front of his house with cement, but if he mixes sand or straw with it he may.  R. Judah Says: A mixture of sand makes the cement stony,  and therefore its use is forbidden, but straw is permitted. Our Rabbis taught: When the Temple was destroyed for the second time,  large numbers in Israel became ascetics, binding themselves neither to eat meat nor to drink wine. R. Joshua got into conversation with them and said to them: My sons, why do you not eat meat nor drink wine? They replied: Shall we eat flesh which used to be brought as an offering on the altar, now that this altar is in abeyance? Shall we drink wine which used to be poured as a libation on the altar, but now no longer? He said to them: If that is so, we should not eat bread either, because the meal offerings have ceased. They said: [That is so, and] we can manage with fruit. We should not eat fruit either, [he said,] because there is no longer an offering of firstfruits. Then we can manage with other fruits [they said]. But, [he said,] we should not drink water, because there is no longer any ceremony of the pouring of water.  To this they could find no answer, so he said to them: My sons, come and listen to me. Not to mourn at all is impossible, because the blow has fallen. To mourn overmuch is also impossible, because we do not impose on the community a hardship which the majority cannot endure, as it is written, Ye are cursed with a curse,  yet ye rob me [of the tithe], even this whole nation.  The Sages therefore have ordained thus. A man may stucco his house, but he should leave a little bare. (How much should this be? R. Joseph says, A cubit square; to which R. Hisda adds that it must be by the door.)  A man can prepare a full-course banquet, but he should leave out an item or two. (What should this be? R. Papa says: The hors d'oeuvre of salted fish.) A woman can put on all her ornaments, but leave off one or two. (What should this be? Rab said: [Not to remove] the hair on the temple.)  For so it says, If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget, let my tongue cleave to the roof of my mouth if I remember thee not, if I prefer not Jerusalem above my chief joy.  What is meant by 'my chief joy'?  R. Isaac said: This is symbolised by the burnt ashes  which we place on the head of a bridegroom. R. Papa asked Abaye: Where should they be placed? [He replied]: Just where the phylactery is worn, as it says, To appoint unto them that mourn in Zion, to give then a garland [pe'er] for ashes [epher].  Whoever mourns for Zion will be privileged to behold her joy, as it says, Rejoice ye with Jerusalem etc.  It has been taught: R. Ishmael ben Elisha said: Since the day of the destruction of the Temple we should by rights bind ourselves not to eat meat nor drink wine, only we do not lay a hardship on the community unless the majority can endure it. And from the day that a Government has come into power which issues cruel decrees against us and forbids to us the observance of the Torah and the precepts  and does not allow us to enter into the 'week of the son'  (according to another version, 'the salvation of the son'),  we ought by rights to bind ourselves not to marry and beget children, and the seed of Abraham our father would come to an end of itself. However, let Israel go their way: it is better that they should err in ignorance than presumptuously.