Bava Batra — Daf 46a

אלא לאו דליכא עדים וקתני אומן מהימן מיגו דאי בעי א"ל לקוחה היא בידי מהימן נמי אאגריה

לא לעולם דליכא עדים והוא דלא ראה

מתיב רב נחמן בר יצחק אומן אין לו חזקה אומן הוא דאין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה

היכי דמי אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה אלא לאו דליכא עדים וקתני אומן אין לו חזקה תיובתא דרבה תיובתא:

תנו רבנן נתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן הרי זה ישתמש בהן עד שיבא הלה ויטול את שלו בבית האבל או בבית המשתה הרי זה לא ישתמש בהן עד שיבא הלה ויטול את שלו מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר רב הוה יתיבנא קמיה דחביבי ואמר לי וכי אין אדם עשוי לומר לאומן מכור לי טליתי

אמר רב חייא בריה דרב נחמן לא שנו אלא הוא אבל אשתו ובניו לא והוא נמי לא אמרן אלא דא"ל טלית סתם אבל טליתך לא האי לאו טלית דידיה הוא

א"ל אביי לרבא תא אחוי לך רמאי דפומבדיתא מאי עבדי אמר ליה הב לי סרבלאי לא היו דברים מעולם הא אית לי סהדי דחזיוה גבך אמר ליה ההוא אחרינא הוה אפקיניה ונחזינהו אמר ליה איברא לא מפיקנא ליה

אמר רבא שפיר קאמר ליה

We must suppose therefore that there were no witnesses, and the ruling stated is that the word of the workman is to be taken;  since he is able to plead that he has bought it,  his word is taken as to his payment. — [To which Abaye answers]: No. The case, in fact, is one in which there were no witnesses [to the original transfer], but we suppose that the owner has not seen it [in the hands of the workman]. R. Nahman b. Isaac raised an objection [against Rabbah's opinion from the following]: A CRAFTSMAN HAS NO HAZAKAH, from which we infer that other persons have hazakah [in such a case]. In what circumstances? If there are witnesses [who saw the article transferred], why have other persons hazakah?  We must suppose therefore [that the rule applies to the case] where there are no witnesses,  and yet it is laid down that a craftsman has no hazakah! This refutation of Rabbah is decisive. Our Rabbis have taught: If a man receives another person's articles [of clothing] instead of his own from the workshop [where they have been sent for repair etc.], he may use them until the other comes and claims them.  If they have become exchanged in the house of a mourner or at a party he must not use them, [but must keep them on one side] until the other comes and claims them. Why should the ruling in these two cases be different?  — Rab said: I was sitting before my uncle  and he said to me, It is no unusual thing for a man to say to the workman, Sell my garment for me. R. Hiyya the son of R. Nahman said: This rule holds good only where the workman himself [gave him the coat], but not if it was given him by his wife or his sons.  And even so he must not use it  unless the workman says, Here is a garment,' but if he says, 'Here is your garment,' he must not use it, because this is not his garment. Abaye said to Raba: Come and I will show you a trick of the sharpers of Pumbeditha. A man will say [to his tailor], 'Give me back my cloak [that I gave you to repair].' The other will deny all knowledge of the matter.  'But,' the owner will say, 'I can bring witnesses [to declare] that they saw it in your possession'. 'That was a different one,' he will reply. The owner will then say to him, 'Bring it out and let us see.' To which he will reply. 'To be sure! I don't bring it out.'  Raba said to him: That is very clever of him,  seeing that