Bava Batra — Daf 22a

קנאת סופרים תרבה חכמה

אמר רב נחמן בר יצחק ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכב דאמר מר עזרא תקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל

והני מילי לאהדורי אבל לאקבועי לא ואי צורבא מרבנן הוא אפילו לאקבועי נמי כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי דלא כהלכתא מאי טעמא כיון דרבנן נינהו אתו לטרדו מגירסייהו

הנהו דיקולאי דאייתו דיקלאי לבבל אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו אתו לקמיה דרבינא אמר להו מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו והני מילי ביומא דשוקא אבל בלא יומא דשוקא לא וביומא דשוקא נמי לא אמרינן אלא לזבוני בשוקא אבל לאהדורי לא

הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו אתו לקמיה דרב כהנא אמר להו דינא הוא דמעכבי עלייכו אמרו ליה אית לן אשראי אמר להו זילו זבנו שיעור חיותייכו עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו

רב דימי מנהרדעא אייתי גרוגרות בספינה א"ל ריש גלותא לרבא פוק חזי אי צורבא מרבנן הוא נקיט ליה שוקא א"ל רבא לרב אדא בר אבא פוק תהי ליה בקנקניה

נפק [אזל] בעא מיניה פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו לא הוה בידיה א"ל מר ניהו רבא טפח ליה בסנדליה א"ל בין דידי לרבא איכא טובא מיהו על כרחך אנא רבך ורבא רבה דרבך

לא נקטו ליה שוקא פסיד גרוגרות דידיה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל חזי מר מאי עבדו לי אמר ליה מאן דלא שהייה לאוניתא דמלכא דאדום לא נשהייה לאוניתיך דכתיב (עמוס ב, א) כה אמר ה' על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לסיד

נח נפשיה דרב אדא בר אבא רב יוסף אמר אנא ענישתיה דאנא לטייתיה רב דימי מנהרדעא אמר אנא ענישתיה דאפסיד גרוגרות דידי אביי אמר אנא ענישתיה דאמר להו לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא ורבא אמר אנא ענישתיה [דכי הוה אזיל לבי טבחא למשקל אומצא] אמר להו לטבחי אנא שקילנא בישרא מיקמי שמעיה דרבא דאנא עדיפנא מיניה

רב נחמן בר יצחק אמר אנא ענישתיה דרב נחמן בר יצחק ריש כלה הוה כל יומא מיקמי דניעול לכלה מרהיט בהדיה רב אדא בר אבא לשמעתיה והדר עייל לכלה

ההוא יומא נקטוה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע לרב אדא בר אבא משום דלא הוו בסיומא אמרו ליה אימא לן הני שמעתתא דמעשר בהמה היכי אמרינהו רבא אמר להו הכי אמר רבא והכי אמר רבא אדהכי נגה ליה [לרב נחמן בר יצחק] (ולא אתי רב אדא בר אבא)

אמרו ליה רבנן לרב נחמן בר יצחק קום דנגה לן למה יתיב מר אמר להו יתיבנא וקא מנטרא לערסיה דרב אדא בר אבא אדהכי נפק קלא דנח נפשיה דרב אדא בר אבא ומסתברא דרב נחמן בר יצחק ענשיה:

מתני׳ מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אא"כ הרחיק ממנו ארבע אמות החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין כנגדן ארבע אמות:

גמ׳ וקמא היכי סמיך אמר רב יהודה הכי קאמר

that 'the jealousy of scribes increaseth wisdom'. R. Nahman b. Isaac said: R. Huna the son of R. Joshuah also agrees that itinerant spice-sellers cannot prevent one another from going to any given town, because, as a Master has stated, Ezra made a rule for Israel that spice-sellers should go about from town to town so that the daughters of Israel should be able to obtain finery. This, however, only means that they are at liberty to go from house to house [in the strange town], but not to settle there. If, however, the seller is a student, he may settle also, a precedent having been set by Raba in allowing R. Josiah and R. Obadiah to settle, in despite of the rule. The reason he gave was that, as they were Rabbis, they would be disturbed in their studies [if they had to return to their own town]. Certain basket-sellers brought baskets to Babylon [to sell]. The townspeople came and stopped them, so they appealed to Rabina. He said, 'They have come from outside and they can sell to the people from outside.'  This restriction, however, applied only to the market day, but not to other days; and even on the market day only for selling in the market, but not for going round to the houses. Certain wool-sellers brought wool to Pum Nahara. The townspeople tried to stop them from selling it. They appealed to Rab Kahana, who said, 'They have a perfect right to stop you.' They said, 'We have money owing to us here.' 'If so.' he replied. 'you can go and sell enough to keep you till you collect your debts, and then you must go.' R. Dimi from Nehardea brought a load of figs in a boat. The Exilarch said to Raba, 'Go and see if he is a scholar, and if so, reserve the market for him.'  So Raba said to R. Adda b. Abba, 'Go and smell his jar.'  The latter accordingly went out and put to him the following question: 'If an elephant swallows an osier basket and passes it out with its excrement, is it still subject to uncleanness?'  He could not give an answer. 'Are you Raba?' he asked R. Adda. The latter tapped him on his shoe  and said, 'Between me and Raba there is a great difference, but at any rate I can be your teacher, and so Raba is the teacher of your teacher.' They did not reserve the market for him, and so his figs were a dead loss. He appealed to R. Joseph. saying: 'See how they have treated me.' He said to him, 'He who did not delay to avenge the wrong done to the king of Edom will not delay to avenge the wrong done to you. as it is written, Thus saith the Lord, For three transgressions of Moab, yea for four I will not turn away the punishment thereof; because he burned the bones of the king of Edom into lime.'  Shortly afterwards R. Adda b. Abba died. R. Joseph said: It is through me that he has been punished.  because I cursed him. R. Dimi from Nehardea said: It is through me that he has been punished. because he made me lose my figs. Abaye said: It is through me  that he has been punished. because he used to say to the students, 'Instead of gnawing bones in the school of Abaye. why do you not eat fat meat in the school of Raba?'  Raba said: It is through me that he has been punished, because when he went to the butcher's to buy meat he used to say to the butchers, 'Serve me before the servant of Raba, because I am above him.' R. Nahman b. Isaac said: It is through me that he has been punished. How was this? R. Nahman b. Isaac was the regular preacher [on Sabbaths]. Every time before he went to give his discourse,  he used to run over it with R. Adda b. Abba; and only then would he attend the Kallah. One day R. Papa and R. Huna the son of R. Joshua got hold of R. Adda b. Abba because they had not been present at the concluding discourse [of Raba on the tractate Bekhoroth],  and said to him: Tell us how Raba discussed the law of the 'Tithing of cattle.'  He then gave them a full account of Raba's discourse.  Meanwhile dusk had set in and R. Nahman b. Isaac was still waiting for R. Adda b. Abba. The Rabbis said to him: Come, for it is late; why do you still sit, Sir? He said: I am waiting for the bier of R. Adda b. Abba. Soon after the report came that R. Adda b. Abba was dead. The most likely opinion is that R. Nahman b. Isaac was the cause of his punishment. MISHNAH. IF A MAN HAS A WALL RUNNING ALONGSIDE HIS NEIGHBOUR'S WALL, HE SHOULD NOT BRING ANOTHER WALL ALONGSIDE UNLESS HE KEEPS IT [AT LEAST] FOUR CUBITS AWAY.  IF THERE ARE WINDOWS [IN THE NEIGHBOUR'S WALL]. HE MUST LEAVE A CLEAR SPACE OF FOUR CUBITS WHETHER ABOVE OR BELOW OR OPPOSITE. GEMARA. [HE SHOULD NOT BRING ANOTHER WALL etc.] How came the first wall to be close up?  — Rab Judah said: The Mishnah must be understood as follows: