Bava Batra — Daf 16b

ללדת עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ואלמלי מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד מיד מת בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי

(איוב לט, א) חולל אילות תשמור אילה זו רחמה צר בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכישה בבית הרחם ומתרפה ממולדה ואלמלי מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד מיד מתה בין רגע לרגע לא נתחלף לי בין איוב לאויב נתחלף לי

(איוב לד, לה) [איוב] לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל (וכתיב (איוב מב, ז) כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב) אמר רבא מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו

(איוב ב, יא) וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו מאי ויועדו יחדו אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד ותנא בין כל אחד ואחד שלש מאות פרסי

מנא הוו ידעי איכא דאמרי כלילא הוה להו ואיכא דאמרי אילני הוה להו וכיון דכמשי הוו ידעי אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברא כחברי דאיוב או מיתותא

(בראשית ו, א) ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם רבי יוחנן אמר רביה באה לעולם ריש לקיש אמר מריבה באה לעולם אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן לדידך דאמרת רבייה באה לעולם מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב

אמר לו נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי דכתיב (איוב מב, יג) ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך

ימימה שהיתה דומה ליום קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא שדומה לקרנא דקרש מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא אלא אמר רב חסדא ככורכמא דרישקא במיניה שנאמר (ירמיהו ד, ל) כי תקרעי בפוך

רבי שמעון ברבי איתילידא ליה ברתא הוה קא חלש דעתיה אמר ליה אבוה רביה באה לעולם אמר ליה בר קפרא תנחומין של הבל ניחמך אבוך [דתניא] אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אלא אשרי למי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות אי אפשר לעולם בלא בסם ובלא בורסי אשרי מי שאומנותו בוסמי אוי למי שאומנותו בורסי

כתנאי (בראשית כד, א) וה' ברך את אברהם בכל מאי בכל רבי מאיר אומר שלא היתה לו בת רבי יהודה אומר שהיתה לו בת אחרים אומרים בת היתה לו לאברהם ובכל שמה רבי אלעזר המודעי אומר איצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו רבי שמעון בן יוחי אומר אבן טובה היתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה אמר אביי היינו דאמרי אינשי אידלי יומא אידלי קצירא

דבר אחר שלא מרד עשו בימיו דבר אחר שעשה ישמעאל תשובה בימיו שלא מרד עשו בימיו מנלן דכתיב (בראשית כה, כט) ויבא עשו מן השדה והוא עיף ותנא אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו

[ומ"ש של עדשים] אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי מה עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה דבר אחר מה עדשה זו מגולגלת אף אבילות מגלגלת ומחזרת על באי העולם מאי בינייהו איכא בינייהו לנחומי בביעי

אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה

בא על נערה מאורסה כתיב הכא (בראשית כה, כט) ויבא עשו מן השדה וכתיב התם (דברים כב, כז) כי בשדה מצאה הרג את הנפש כתיב הכא עיף וכתיב התם (ירמיהו ד, לא) אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים וכפר בעיקר כתיב הכא (בראשית כה, לב) למה זה לי וכתיב התם (שמות טו, ב) זה אלי ואנוהו וכפר בתחיית המתים דכתיב (בראשית כה, לב) הנה אנכי הולך למות ושט את הבכורה דכתיב (בראשית כה, לד) ויבז עשו את הבכורה

ושעשה ישמעאל תשובה בימיו מנלן כי הא דרבינא ורב חמא בר בוזי הוו יתבי קמיה דרבא וקא מנמנם רבא א"ל רבינא לרב חמא בר בוזי ודאי דאמריתו כל מיתה שיש בה גויעה זו היא מיתתן של צדיקים אמר ליה אין והא דור המבול אמר ליה אנן גויעה ואסיפה קאמרינן

והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה אדהכי איתער בהו רבא אמר להו דרדקי הכי א"ר יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו שנאמר (בראשית כה, ט) ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו

ודילמא דרך חכמתן קא חשיב להו אלא מעתה (בראשית לה, כט) ויקברו אותו עשו ויעקב בניו מאי טעמא לא חשיב להו דרך חכמתן אלא מדאקדמיה אדבורי אדבריה ומדאדבריה שמע מינה תשובה עבד בימיו

תנו רבנן שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה

delivery, she goes up to the top of a mountain so that the young shall fall down and be killed, and I prepare an eagle to catch it in his wings and set it before her, and if he were one second too soon or too late it would be killed.  I do not confuse one moment with another, and shall I confuse Iyob with Oyeb? Or canst thou mark when the hinds do calve? This hind has a narrow womb. When she crouches for delivery, I prepare a serpent which bites her at the opening of the womb, and she is delivered of her offspring; and were it one second too soon or too late, she would die.  I do not confuse one moment with another, and shall I confuse Iyob with Oyeb? Job speaketh without knowledge, and his words are without wisdom.  Raba said: This teaches that a man is not held responsible for what he says when in distress. Now when Job's three friends heard of all this evil which was come upon him, they came every one from his own place, Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite; and they made an appointment together to come to bemoan him and to comfort him.  What is the meaning of, they made an appointment together? — Rab Judah said in the name of Rab: It teaches that they all entered [the town together] through one gate, although, as it has been taught, each one lived three hundred parasangs away from the other. How did they know [of Job's trouble]? — Some say that they had crowns,  and some say that they had had certain trees, the distortion or withering of which was a sign to them. Raba said: This bears out the popular saying: Either a friend like the friends of Job or death. And it came to pass, when men began to multiply [larob] on the face of the ground and daughters were born to them.  R. Johanan says: [the word larob indicates that] increase [rebiah] came in to the world;  Resh Lakish says [it indicates that] strife [meribah] came into the world. Said Resh Lakish to R. Johanan: On your view that it means that increase came into the world, why was not the number of Job's daughters doubled?  He replied: Though they were not doubled in number,  they were doubled in beauty, as it says, He also had seven sons and three daughters. And he called the name of the first Jemimah, and the name of the second Keziah, and the name of the third Keren-Happuch  — Jemimah, because she was like the day [yom]; Keziah, because the emitted a fragrance like cassia [keziah]; Keren-Happuch  because — so it was explained in the academy of R. Shila  — she had a complexion like the horn of a keresh.  This explanation was laughed at in the West,  [where it was pointed out that a complexion like] the horn of a keresh would be a blemish.  [But what it should be], said R. Hisda, [is], like garden crocus of the best kind.  (The word puch means pigment, as it is said, Though thou enlargest thine eyes with paint [puch].) A daughter was born to R. Simeon the son of Rabbi, and he felt disappointed. His father said to him: Increase has come to the world. Bar Kappara said to him: Your father has given you an empty consolation. The world cannot do without either males or females. Yet happy is he whose children are males, and alas for him whose children are females. The world cannot do without either a spice-seller or a tanner. Yet happy is he whose occupation is that of a spice-seller, and alas for him whose occupation is that of a tanner. On this point  there is a difference between Tannaim. [It is written,] The Lord had blessed Abraham in all things  [ba-kol].What is meant by 'in all things'? R. Meir said: In the fact that he had no daughter; R. Judah said: In the fact that he had a daughter. Others say that Abraham had a daughter whose name was ba-kol. R. Eliezer the Modiite said that Abraham possessed a power of reading the stars  for which he was much sought after by the potentates of East and West.  R. Simeon b. Yohai said: Abraham had a precious stone hung round his neck which brought immediate healing to any sick person who looked on it, and when Abraham our father departed from this world, the Holy One, blessed be He, suspended it from the orb of the sun. Abaye said: This bears out the popular saying, As the day advances the illness lightens. Another explanation is that Esau did not break loose so long as he was alive. Another explanation is that Ishmael repented while he was still alive. How do we know that Esau did not break loose while he was alive? Because it says, And Esau came in from the field  and he was faint.  It has been taught [in connection with this] that that was the day on which Abraham our father died, and Jacob our father made a broth of lentils to comfort his father Isaac. Why was it of lentils? — In the West they say in the name of Rabbah b. Mari: Just as the lentil has no mouth,  so the mourner has no mouth [for speech]. Others say: Just as the lentil is round, so mourning comes round to all the denizens of this world. What difference does it make in practice which of the two explanations we adopt? — The difference arises on the question whether we should comfort with eggs. R. Johanan said: That wicked [Esau] committed five sins on that day. He dishonoured a betrothed maiden, he committed a murder, he denied God, he denied the resurrection of the dead, and he spurned the birthright. [We know that] he dishonoured a betrothed maiden, because it is written here, And Esau came in from the field,  and it is written in another place [in connection with the betrothed maiden], He found her in the field.  [We know that] he committed murder, because it is written here [that he was] faint, and it is written in another place, Woe is me now, for my soul fainteth before the murderers.  [We know that] he denied God, because it is written here, What benefit is this to me, and it is written in another place, This is my God and I will make him an habitation.  [We know that] he denied the resurrection of the dead because he said, Behold, I am on the way to die: also that he spurned the birthright because it is written, So Esau despised his birthright. And whence do we know that Ishmael repented while Abraham was still alive? — From the discussion which took place between Rabina and R. Hama b. Buzi when they were once sitting before Raba while he was dozing. Said Rabina to R. Hama b. Buzi: Do your people really maintain that wherever the term 'giving up the ghost' [gewi'ah] is used in connection with the death of any person, it implies that that person died righteous? That is so, he replied. But what then of the generation of the Flood?  [he asked.] We only make this inference, he replied, if both, 'giving up the ghost' and 'gathering in' are mentioned. But, he rejoined, what of Ishmael, who is said both to have 'given up the ghost' and 'been gathered in'?  At this point Raba awoke and heard them. Children, he said, this is what R. Johanan has said: Ishmael repented in the lifetime of his father. [We know this] because it says, And Isaac and Ishmael his sons buried him.  But perhaps the text arranges them in the order of their wisdom? — If that were so, then why in the verse, And Esau and Jacob his sons buried him  are they not arranged in the order of their wisdom? What we have to say is that the fact of the text placing Isaac first shows that Ishmael made way  for him, and from the fact that he made way for him we infer that he repented in Abraham's lifetime. Our Rabbis taught: There were three to whom the Holy One, blessed be He, gave a foretaste