Bava Batra — Daf 146b

אמרה ליה מן יהיב לן מכותבות דיריחו ואכלנא ביה נפל עלה חורבה ומתה אמרו חכמים הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה מתה אינו יורשה:

סבלונות מועטין שתשתמש בהן בבית אביה וכו': יתיב רבין סבא קמיה דרב פפא ויתיב וקאמר בין שמתה היא ובין שמת הוא הדר הוא סבלונות הדרי מאכל ומשתה לא הדר הדרא בה איהי הדרא אפילו כישא דירקא אמר רב הונא בריה דרב יהושע ושמין להן דמי בשר בזול עד כמה בזול עד תילתא:

מתני׳ שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ושייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת:

גמ׳ מאן תנא דאזלינן בתר אומדנא אמר רב נחמן רבי שמעון בן מנסיא היא דתניא הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואחר כך בא בנו מתנתו מתנה רבי שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו מתנה (שאלמלא) היה יודע שבנו קיים לא היה כותבן

רב ששת אמר ר' שמעון שזורי היא דתניא בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן

ורב נחמן מאי טעמא לא מוקים לה כרבי שמעון שזורי שאני התם דאמר כתבו ורב ששת מ"ט לא מוקים לה כרבי שמעון בן מנסיא אומדנא דמוכח שאני

מאן תנא להא דתנו רבנן הרי שהיה חולה ומוטל במטה ואמרו לו נכסיך למי ואמר להן

She said to him, 'Would that one gave me of the dates of Jericho and I would eat with it.'  [Thereupon] the ruin fell upon her and she died. The Sages decided:  Since he only followed her in order to test her,  he is not [entitled to be] her heir [if] she died [during the test] FEW PRESENTS WHICH SHE WAS TO USE AT THE HOUSE OF HER FATHER, ETC. Rabin the elder sat before R. Papa and stated [the following]: Whether she died, or he died, [or] he retracted,  the wedding gifts are to be returned, foodstuff[s] and drink[s]  are not to be returned. If [however] she retracted, even a bundle of vegetables [must be returned]. R. Huna the son of R. Joshua said: And it is valued for them  at the cheap[er] price of meat,  Up to how much is [considered] cheap? — Up to a third. MISHNAH. IF A DYING MAN GAVE ALL HIS PROPERTY IN WRITING, TO OTHERS, AND LEFT [FOR HIMSELF] SOME [PIECE OF] LAND  HIS GIFT  IS VALID.  [IF, HOWEVER,] HE DID NOT LEAVE [FOR HIMSELF] SOME [PIECE OF] LAND, HIS GIFT IS INVALID GEMARA. Who is the Tanna [that holds the view] that the assumed motive  is a determining factor? — R. Nahman replied: It [is the view of] R. Simeon b. Menasya. For it was taught: In the case of [a person] whose son went to a distant country  and having heard that the latter had died. assigned all his property, in writing. to a stranger. though his son subsequently appeared. his gift is. [nevertheless]. legally] valid.  R. Simeon b. Menasya said: His gift is not [legally] valid; for had he known that his son was alive, he would not have given it away. R. Shesheth said: It [is the view of] R. Simeon Shezuri.  For It was taught: At first it was held [that] when one who was led out in chains,  said, 'Write a bill of divorce for my wife', It is to be written and delivered [to her];  later, however, It was held  [that the same law applies] also [to] one who goes out [to sea] or on a caravan [journey]. R. Simeon Shezuri said: [The same law] also [applies to one] who is dangerously [ill] For what reason, however, does not R. Nahman establish it  in accordance with [the view of] R. Simeon Shezuri? — There [the case is] different, since he said, 'write'.  And why does not R. Shesheth establish it  in accordance with [the view of] R. Simeon b. Menasya? — A well grounded assumption  is different. Who is the author of the following ruling  which was taught by our Rabbis? 'If a person was lying ill in bed, and was asked, "To whom [shall] your estate [be given]?" and he replied