Avodah Zarah — Daf 8b

כל תלתין יומין בין א"ל מחמת הלולא ובין לא א"ל מחמת הלולא אסור מכאן ואילך אי א"ל מחמת הלולא אסור ואי לא אמר ליה מחמת הלולא שרי

וכי א"ל מחמת הלולא עד אימת אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת אסור אמר רב פפא משמיה דרבא מכי רמו שערי באסינתי

ולבתר תריסר ירחי שתא שרי והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא ושמעיה דאודי ופירש ולא אכל שאני רב יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוא:

וקרטסים וכו': מאי קרטסים אמר רב יהודה אמר שמואל יום שתפסה בו רומי מלכות והתניא קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות אמר רב יוסף שתי תפיסות תפסה רומי אחת בימי קלפטרא מלכתא ואחת שתפסה בימי יונים

דכי אתא רב דימי אמר תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו עד דשתפינהו לישראל בהדייהו והכי אתנו בהדייהו אי מינן מלכי מנייכו הפרכי אי מנייכו מלכי מינן הפרכי

ושלחו להו רומאי ליונאי עד האידנא עבידנא בקרבא השתא נעביד בדינא מרגלית ואבן טובה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו שלחו להו מרגלית לאבן טובה

אבן טובה (ואינך) איזו מהן יעשה בסיס לחבירו אבן טובה לאינך אינך וספר תורה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו אינך לספר תורה

שלחו להו [א"כ] אנן ספר תורה גבן וישראל בהדן כפו להו עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל מכאן ואילך אישתעבדו בהו

מעיקרא מאי דרוש ולבסוף מאי דרוש מעיקרא דרוש (בראשית לג, יב) נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ולבסוף דרוש (בראשית לג, יד) יעבר נא אדני לפני עבדו

עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל מנא לן דאמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי שלחו ליה רבי אמור לנו שנים וג' דברים שאמרת לנו משום אביך

אמר להו מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל פ' שנה עד לא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית מ' שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות

למאי הלכתא א"ר יצחק בר אבדימי לומר שלא דנו דיני קנסות דיני קנסות סלקא דעתך והאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו לגרסינהו

אלא בטלו דיני קנסות מישראל שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תחרב ותחום שסומכין בו יעקר

מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה

כיון שהכירו בהם אויבים אמר להם בני רוצו אמרו לו רבי ואתה מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין אמרו לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה

אמר רב נחמן בר יצחק לא תימא דיני קנסות אלא שלא דנו דיני נפשות

מ"ט כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן אמרו מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו

דכתיב (דברים יז, י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם:

מאה ושמנים ותו לא והתני רבי יוסי ברבי

KRATESIS etc. What does KRATESIS mean? Said Rab Judah in the name of Samuel: [the anniversary of] the day on which Rome extended her dominion.  But have we not learnt Kratesis and the day on which Rome extended her dominion? — Said R. Joseph: Rome extended her dominion twice; once in the days of Cleopatra  the queen [of Egypt] and [once before] in the days of the Greeks. For when R. Dimi came  he said: Thirty-two battles did the Romans fight against the Greeks and could not prevail against them until the Romans made an alliance with the Israelites. And these were the conditions made with them: If the kings are [chosen] from among us, the princes should be chosen from your midst, and if the kings are chosen from among you, the princes shall come from our midst. Then the Romans sent word to the Greeks as follows: Hitherto we have been fighting matters out, now let us argue them out: Of a pearl and a precious stone which shall form a setting for which?  They sent the reply: 'The pearl for the precious stone.' And of a precious stone and an onyx which shall form a setting to the other? 'The precious stone to the onyx.' was the reply. And of an onyx and the Book of the Law which shall serve as the setting for the other? 'The onyx for the Book of the Law,' they replied. The Romans then sent word: In that case, the Book of the Law is in our possession, for Israel is with us. Thereupon the Greeks gave in. For twenty-six years did the Romans keep faith with Israel, thereafter they subdued them. What scriptural support did they have for their former attitude and what for the latter? To the former may be applied the words: Let us take our journey and let us go.  And to the latter may be applied the words: Let my lord now pass before his servant. Whence can it be proved that Rome kept faith with Israel for twenty six years? [From the following:]  For R. Kahana said: When R. Ishmael b. Jose was ill they sent word to him: Rabbi, tell us the two or three things which thou hadst told us in thy father's name. He then told them: One hundred and eighty years before the Temple was destroyed did Rome cast her rule over Israel; eighty years before the destruction of the Temple it was decreed that neighbouring countries of Palestine  were to be regarded as ritually unclean,  and likewise all glass vessels.  Forty years before the Temple was destroyed did the Sanhedrin abandon [the Temple] and held its sittings in Hanuth.  Has this any legal bearing? — Said R. Isaac b. Abdimi: It indicates that [from that time onward] they did not deal with cases of fines.  'Cases of fines'! How can that enter your mind? Has not Rab Judah said [the following] in the name of Rab: Verily that man, R. Judah b. Baba by name, be remembered for good, for were it not for him the laws of fine would have been forgotten in Israel? 'Forgotten'! Surely, they could be studied? — Nay, they would have been abolished;  for the wicked Government of Rome  issued a decree that he who ordains a Rabbi shall be slain, likewise he who is ordained shall be put to death, the town in which an ordination takes place shall be destroyed and the tehum  in which the ordination is held shall be laid waste. What did R. Judah b. Baba do? He went and sat down between two mountains and between two large towns between two tehums,  namely, between Usha and Shefar'am  and there he ordained five elders: R. Meir, R. Judah [b. Il'ai]. R. Jose, R. Simeon and R. Eleazar b. Shammua (R. Awia adds also R. Nehemiah). On seeing that they were detected by the enemies, he said to them, 'Flee, my children!' but they said to him, 'And you, O Rabbi, what about you?' 'I,' he replied. 'will lie still before them, even as a stone that is not turned.' It was stated that the Romans did not move from there until they drove three hundred iron spears into his body and made his corpse like a sieve!  — But said R. Nahman b. Isaac: Say not that 'cases of fines' ceased, but that capital cases ceased. Why? — Because when the Sanhedrin saw that murderers were so prevalent that they could not be properly dealt with judicially, they said: Rather let us be exiled from place to place than pronounce them guilty [of capital offences] for it is written  And thou shalt do according to the sentence, which they of that place which the Lord shall choose shall tell thee, which implies that it is the place that matters. [Now, it was mentioned above that Rome cast her rule over Israel] one hundred and eighty years prior to the Destruction. Is not the period longer? For R. Jose b. Rabbi