Avodah Zarah — Daf 4b

(במדבר כד, טז) ויודע דעת עליון אפשר דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון מי הוה ידע

מאי דעת בהמתו לא הוה ידע בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה אמרו ליה מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא אמר להו ברטיבא שדאי ליה מיד ותאמר האתון הלא אנכי אתונך אמר לה לטעינא בעלמא

אמרה ליה אשר רכבת עלי אמר לה אקראי בעלמא אמרה ליה מעודך ועד היום הזה ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם (מלכים א א, ב) ותהי לו סוכנת

אלא מאי ויודע דעת עליון שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקב"ה כועס בה והיינו דקאמר להו נביא (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה'

א"ר אלעזר אמר להן הקב"ה לישראל עמי ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים שאם כעסתי עליכם לא נשתייר מעובדי כוכבים משונאיהם של ישראל שריד ופליט והיינו דקאמר ליה בלעם לבלק (במדבר כג, ח) מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם ה'

וכמה זעמו רגע וכמה רגע אמר אמימר ואיתימא רבינא רגע כמימריה ומנלן דרגע הוה ריתחיה דכתיב (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו כו, כ) חבי כמעט רגע עד יעבור זעם

אימת רתח אמר אביי בתלת שעי קמייתא כי חיורא כרבלתא דתרנגולא כל שעתא ושעתא מחוור חיורא כל שעתא אית ביה סורייקי סומקי ההיא שעתא לית ביה סורייקי סומקי

רבי יהושע בן לוי הוה מצער ליה ההוא מינא [בקראי יומא חד] נקט תרנגולא [ואוקמיה בין כרעיה דערסא] ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא נימנם

אמר שמע מינה לאו אורח ארעא למיעבד הכי [ורחמיו על כל מעשיו כתיב] וכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב

תנא משמיה דר"מ בשעה שהמלכים מניחין כתריהן בראשיהן ומשתחוין לחמה מיד כועס [הקב"ה] אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי

אי הכי דצבור נמי דצבור נפישא זכותיה אי הכי דיחיד דצפרא נמי לא כיון דאיכא צבורא דקא מצלו לא קא מדחי

והא אמרת שלש ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה איפוך

ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך תורה דכתיב בה אמת דכתיב (משלי כג, כג) אמת קנה ואל תמכור אין הקב"ה עושה לפנים משורת הדין דין דלא כתיב ביה אמת הקב"ה עושה לפנים משורת הדין:

יום מעיד טרף בעגל סימן: גופא אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (דברים ז, יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכרן

אמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות אותם לעולם הבא שנאמר (ישעיהו מג, ט) יתנו עידיהם ויצדקו ישמעו ויאמרו אמת יתנו עידיהם ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו עובדי כוכבים

ואמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות וטורפות אותם לעובדי כוכבים לעולם הבא על פניהם שנאמר (דברים ד, ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים נגד העמים לא נאמר אלא לעיני העמים מלמד שבאות וטורפות לעובדי כוכבים על פניהם לעוה"ב

וא"ר יהושע בן לוי לא עשו ישראל את העגל אלא ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שנאמר (דברים ה, כו) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים וגו'

והיינו דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא דוד ראוי לאותו מעשה ולא ישראל ראוין לאותו מעשה לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב (תהלים קט, כב) ולבי חלל בקרבי

ולא ישראל ראוין לאותו מעשה דכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים אלא למה עשו

R. Joshua b. Levy used to be pestered by a Min [with taunts] about scriptural verses. One day the Rabbi took a cock and, placed it between the legs of the bed and watched it, thinking. 'When that hour will arrive, I shall curse him.' When that hour did arrive, he was dozing. Whereupon he said: You can learn from this that it is not proper to act thus: His tender mercies are over all His works  is what Scripture says, and it also says. Neither is it good for the righteous to punish.  It was taught in the name of R. Meir: It is when the kings place their crowns on their heads and bow down to the sun,  that the Holy One, blessed be He, at once becomes wrathful. Said R. Joseph: No one should recite the Prayer  of the Additional Service on the first day of the New Year,  during the first three hours of the day, in private,  lest, since judgment is then proceeding, his deeds may be scrutinised and the prayer rejected. But if that be so, it should apply to congregational prayer also! — The [collective] merits of a congregation are greater. In that case, [the Prayer] of the Morning Service, too, should not be recited in private! — That is not so, since there is sure to be a congregation praying at the same time,  the prayer will not be rejected. But have you not said,  'During the first three hours the Holy One, blessed be He, is occupying Himself with the Torah, during the second three He sits in judgment over the whole world'? — You may reverse [the order]; or, if you wish, you may say it need not be reversed: [while occupied with] the Torah, which Scripture designates as 'truth', as it is written, buy the truth and sell it not,  the Holy One, blessed be He, will not overstep the line of justice; [but when sitting in] judgment, which is not designated by Scripture as 'truth',  the Holy One, blessed be He, may overstep the line of justice [towards mercy]. [To revert to] the above text:  'R. Joshua b. Levi said: What is the meaning of the verse, The ordinances which I command thee this day to do them? It is that this day only is the time to do them; they cannot be done in the time to come: this day is the time in which to do them, but not in which to be rewarded for them'. R. Joshua b. Levi also said:  All the good deeds which Israel does in this world will bear testimony unto them in the world to come, as it is said, Let them bring their witnesses that they may be justified; let them hear and say it is truth. Let them bring their witnesses that they may be justified — that is Israel; let them hear and say it is truth — these are the idolaters. R. Joshua b. Levi also said:  All the good deeds which the Israelites do in this world will come and flutter before the faces of the idolaters in the world to come, as it is said, Keep therefore and do them, for this, your wisdom and understanding [will be] in the eyes of the peoples.  It does not say in the presence of the peoples, but, in the eyes of the peoples; that teaches you that they will come and flutter before the faces of the idolaters in the world to come. R. Joshua b. Levi further said: The Israelites made the [golden] calf only in order to place a good argument in the mouth of the penitents,  as it is said, O that they had such a heart as this alway, to fear Me and keep all My commandments etc.  This last statement accords with what R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Yohai: David was not the kind of man to do that act,  nor was Israel the kind of people to do that act.  David was not the kind of man to do that act, as it is written, My heart is slain within me;  nor were the Israelites the kind of people to commit that act, for it is said, O that they had such a heart as this alway etc. Why, then, did they act thus?