Avodah Zarah — Daf 25a

(יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים שנא' (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים

והיכא רמיזא (בראשית מח, יט) וזרעו יהיה מלא הגוים [אימתי יהיה מלא הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע (יהושע י, יג) ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים

וכמה א"ר יהושע בן לוי עשרים וארבעה [שעי] אזיל שית וקם שית אזיל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים

ר' אלעזר אמר שלשים ושית אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה [שנאמר] ולא אץ לבוא כיום תמים מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים [הוה]

א"ד בתוספתא פליגי ר' יהושע בן לוי אמר עשרים וארבעה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו כיום תמים ר"א אמר שלשים ושש אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה ולא אץ לבוא כיום תמים

ר' שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם עשרים וארבעה אזיל שית וקם כ"ד מקיש עמידתו לביאתו מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים

תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא (דברים ב, כה) אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך

ורבי יוחנן אמר אתיא תת תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע (יהושע י, יב) ביום תת ה' את האמורי

ר' שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה (דברים ב, כה) אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו חמה למשה

מיתיבי ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו דכתיב (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו

כתיב (שמואל ב א, יח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב בהו (במדבר כג, י) תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו

והיכא רמיזא יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף הוי אומר זו קשת

ר"א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב (דברים ו, יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' והיכא רמיזא ידיו רב לו ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת

ר' שמואל בר נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב (שופטים יז, ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכא רמיזא (שופטים ג, ב) למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זו קשת

ומנלן דביהודה כתיב דכתיב (שופטים א, א) מי יעלה לנו בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה

(שמואל א ט, כד) וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול מאי והעליה ר' יוחנן אומר שוק ואליה מאי והעליה דמסמכא שוק לאליה

ורבי אלעזר אומר שוק וחזה מאי והעליה דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי בעי אנופי ומנפי ליה ורבי שמואל בר נחמני אמר שוק ושופי מאי והעליה שופי עילויה דשוק קאי:

לא תתייחד אשה עמהם: במאי עסקינן אילימא בחד דכוותה גבי ישראל מי שרי והתנן לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים

R. Eleazar said: Thirty-six hours; it moved for six hours and stood still for twelve, it then moved for six and stood still for twelve so that the halt alone equalled a whole day. R. Samuel b. Nahmani said: Forty-eight; it moved for six and stood for twelve, it then moved for six and stood still for twenty-four, for Scripture says, and hasted not to go down about a whole day, which implies that the previous halt did not equal a whole day. Some report that it is the additional hours of daytime which are disputed. R. Joshua b. Levi said: They were twenty-four; it moved for six and stood for twelve, then moved for six and stood for twelve — its halt thus equalled a whole day; while R. Eleazar said: Thirty-six; it moved for six and stood for twelve, then moved for six and stood for twenty-four [which is meant by] and hasted not to go down about a whole day. R. Samuel b. Nahmani said: Forty-eight; it moved for six and stood for twenty-four, then moved for six and again stood for twenty-four; the standing still [at noon] equalled that of setting time; as the one at setting time equalled a whole day, so the standing still [in the midst of the heaven] equalled a whole day. A Tanna taught:  Just as the sun stood still for Joshua, so did the sun stand still for Moses and for Nakdimon b. Gorion. [As to the case of] Joshua, there are the scriptural verses; [that of] Nakdimon b. Gorion is a tradition;  whence do we know about Moses? — It may be derived from the identical [expression] I will begin [used in the two cases]. Here is written, I will begin to put the dread of thee,  and there, referring to Joshua, it is written, I will begin to magnify thee.  R. Johanan  said: It may be derived from the use of the identical word teth  ['put'] [in both cases]. Here is written, I will begin to put the dread of thee,  and there, concerning Joshua, it is written, In the day when the Lord put the Amorites.  R. Samuel b. Nahmani said: You can detect it in the very wording of the verse itself, [The peoples that are under the whole heaven] who shall hear the report of thee, and shall tremble and be in anguish because of thee:  When did they tremble and were in anguish because of Moses? When the sun stood still for him. The question was asked: [Does not Scripture say in the case of Joshua] And there was no day like that before it or after it?  [The answer given was,] You may explain this [to mean that] there was none that lasted as long as that one; or, if you wish, you may say it means that there were no hailstones [as in the case of Joshua], of which it is written, And it came to pass, as they fled from before Israel, while they were in the going down of Beth-Horon, that the Lord cast down great stones from heaven upon them unto Azeka and they died. And he bade them teach the Children of Judah [to handle] the bow, behold it is written in the Book of Jashar.  Which is the Book of Jashar? — Said R. Hiyya b. Abba in the name of R. Johanan: It is the book of Abraham, Isaac and Jacob who are designated as righteous and of whom Scripture says, Let me die the death of the righteous and let my last end be like his.  And where is this fact referred to?  — Judah, thee shall thy brethren praise; thy hand shall be on the neck of thine enemies;  what kind of fighting requires the aiming of the hand at the [enemy's neck]? Surely, archery. R. Eleazar said: It is the book of Deuteronomy, which is here called the Book of Jashar, because it contains the words And thou shalt do that which is Jashar ['right'] in the sight of the Lord.  And where does it refer [to Judah's archery]? — With his hands he contended for himself:  What kind of fighting requires both hands? Surely, archery. R. Samuel b. Nahmani said: It is the Book of Judges, which is here called the Book of Jashar, because it contains the verse, In those days there was no King in Israel; every man did that which was Jashar ['right'] in his own eyes.  And where is [Judah's skill in archery] referred to in it? That the generations of the Children of Israel might know, to teach them war;  now what kind of warfare requires teaching? Surely, archery. But how do we know that this verse refers to Judah? — From the scriptural verse, Who shall go up for us first against the Canaanites, to fight against them? And the Lord said, Judah shall go up. [These same Rabbis also discussed the following:] And the cook took up the thigh, and that which was upon it and set it before Saul.  — What means, 'that which was upon it'? — R. Johanan [explained it to mean] 'the thigh and the tail': and what does that which was upon it mean? The thigh which is adjoined by the tail; while R. Eleazar said that the thigh and the breast [are here meant]: and what does 'that which was upon it' mean? The placing of the breast upon the thigh when these have to be formally waved.  R. Samuel b. Nahmani, however, applied it to the leg and the cap; and what does 'that which was upon it' mean? The cap which is above the leg. A WOMAN SHOULD NOT BE ALONE WITH IDOLATERS. To what circumstances [does this rule apply]? If to one idolater, then even in the case of an Israelite it would not be permitted? Have we not learnt, 'One man should not remain alone even with two women'?