Avodah Zarah — Daf 16b

ואליבא דרבי יהודה רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה

מיתיבי כשם שאין מוכרין להן בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין להן בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין להן תיובתא דרב חנן בר רבא תיובתא

רבינא רמי מתניתין אברייתא ומשני תנן אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק הא לית ביה נזק מוכרין

ורמינהי כשם שאין מוכרין בהמה גסה כך אין מוכרין חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין ומשני בארי שבור ואליבא דר' יהודה רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה

מתקיף לה רב נחמן מאן לימא לן דארי חיה גסה היא דלמא חיה דקה היא

רב אשי דייק מתניתין ומותיב תיובתא תנן אין מוכרין להן דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק הא לית ביה נזק מוכרין

וטעמא ארי דסתם ארי שבור הוא אצל מלאכה אבל מידי אחרינא דעביד מלאכה לא תיובתא דרב חנן בר רבא תיובתא

וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדא אמר אביי אמר לי מר יהודה דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי

א"ר זירא כי הוינן בי רב יהודה אמר לן גמירו מינאי הא מילתא דמגברא רבה שמיע לי ולא ידענא אי מרב אי משמואל חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס

כי אתאי לקורקוניא אשכחתיה לרב חייא בר אשי ויתיב וקאמר משמיה דשמואל חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמינא ש"מ משמיה דשמואל איתמר כי אתאי לסורא אשכחתיה לרבה בר ירמיה דיתיב וקא"ל משמיה דרב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמינא ש"מ איתמר משמיה דרב ואיתמר משמיה דשמואל

כי סליקת להתם אשכחתיה לרב אסי דיתיב וקאמר אמר רב חמא בר גוריא משמיה דרב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמרי ליה ולא סבר לה מר דמאן מרא דשמעתתא רבה בר ירמיה א"ל פתיא אוכמא מינאי ומינך תסתיים שמעתא

איתמר נמי א"ר זירא אמר רב אסי אמר רבה בר ירמיה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס:

אין בונין כו': אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ג' בסילקאות הן של מלכי עובדי כוכבים ושל מרחצאות ושל אוצרות אמר רבא ב' להיתר ואחד לאיסור וסימן (תהלים קמט, ח) לאסור מלכיהם בזיקים

ואיכא דאמרי אמר רבא כולם להיתר והתנן אין בונין עמהן בסילקי גרדום איצטדייא ובימה אימא של גרדום ושל איצטדייא ושל בימה

ת"ר כשנתפס ר"א למינות העלהו לגרדום לידון אמר לו אותו הגמון זקן שכמותך יעסוק בדברים בטלים הללו

אמר לו נאמן עלי הדיין כסבור אותו הגמון עליו הוא אומר והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים אמר לו הואיל והאמנתי עליך דימוס פטור אתה

כשבא לביתו נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו ולא קיבל עליו תנחומין אמר לו ר"ע רבי תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני אמר לו אמור אמר לו רבי שמא מינות בא לידך

An objection was raised: Just as it is forbidden to sell them big cattle, so it is forbidden to sell them big animals; and even in such places where they do sell small cattle [to heathen], big animals should not be sold to them.  This refutes the opinion of R. Hanan b. Raba!  It [admittedly] refutes it. Rabina referred to the contradiction between our Mishnah and this Baraitha, but adjusted it: We learnt: ONE SHOULD NOT SELL THEM BEARS, LIONS OR ANYTHING WHICH MAY INJURE THE PUBLIC. The reason, then, is because they may injure the public, but apart from such injury they may be sold! This is contradicted [by the following Baraitha]: Just as it is forbidden to sell them big cattle, so it is forbidden to sell them big animals, even in such places where they do sell small cattle [to heathens] big animals should not be sold to them! — He then adjusted it by saying [that our Mishnah] refers to a mutilated lion, in accordance with the view of R. Judah. R. Ashi said: Generally, any lion may be regarded as 'mutilated' as regards labour. R. Nahman objected: Who told us that a lion is to be regarded as a big animal? Let us regard it as a small animal. R. Ashi, on examining our Mishnah minutely, deduced therefrom the following refutation: We there learn, ONE SHOULD NOT SELL THEM BEARS, LIONS OR ANYTHING WHICH MAY INJURE THE PUBLIC. The reason is, evidently, that it is injurious, but were it not for the injury, it could be sold; furthermore, the reason why 'lion' is mentioned, is because a lion is generally regarded as 'mutilated' as regards labour, but to any other animal which is fit for labour the prohibition would not apply — this refutes the opinion of R. Hanan b. Raba.  It admittedly refutes it. But to what kind of labour could any big animal be put? — Said Abaye: Mar Judah told me that at Mar Johni's they work mills with wild asses. Said R. Zera: When we were at the school of Rab Judah  he said to us: You may take the following matter from me, for I have heard it from a great man — though I know not whether from Rab or from Samuel: To big beasts the same rule applies as to small cattle as regards struggling.  When I came to Korkunia  I found R. Hiyya b. Ashi who was sitting [in the academy] and saying in the name of Samuel, 'To a big beast the same rule applies as to small cattle as regards struggling' — Said I, 'That means then that it is in the name of Samuel that this has been stated' — But when I came to Sura I found Rabbah b. Jeremiah who was sitting and saying in the name of Rab, 'To a big beast the same rule applies as to small cattle as regards struggling' — Then said I, 'That means that this has been stated in the name of Rab as well as in the name of Samuel'. Now, when I went up there  I found R. Assi sitting and saying, 'Said R. Hama b. Guria in the name of Rab: To a big beast the same rule applies as to small cattle as regards struggling'. Said I to him, 'Do you not hold, then, that the one who reported this teaching in the name of Rab is Rabbah b. Jeremiah?'  He answered me: 'You ONE SHOULD NOT JOIN THEM IN BUILDING A BASILICA, AN EXECUTIONER'S SCAFFOLD, A STADIUM OR A TRIBUNE. Said Rabbah b. Bar-Hana in the name of R. Johanan: There are three kinds of basilica-buildings: those attached to royal palaces, baths, or store-houses. Said Raba: Two of these are permitted and one  is forbidden; as a reminder [take the phrase], To bind their Kings with chains.  Some report, Raba said: All [basilicae] are permitted. But have we not learnt, ONE SHOULD NOT JOIN THEM IN BUILDING A BASILICA, AN EXECUTIONER'S SCAFFOLD, A STADIUM OR A TRIBUNE? — This should be taken to mean a basilica attached to an executioner's scaffold, a stadium or a tribune. Our Rabbis taught:17  When R. Eliezer  was arrested because of Minuth19  they brought him up to the tribune to be judged. Said the governor  to him, 'How can a sage man like you occupy himself with those idle things?' He replied, 'I acknowledge the Judge as right.' The governor thought that he referred to him — though he really referred to his Father in Heaven — and said, 'Because thou hast acknowledged me as right, I pardon;  thou art acquitted.'