Arakhin — Daf 24b

ורב סבר סוף סוף לבעלים מי קהדרא לכהנים הוא דנפקא וכהנים משולחן גבוה קא זכו

מאי טעמא דרב דאמר קרא (ויקרא כז, יז) ואם משנת היובל ושנת היובל בכלל

ושמואל מי כתיב ואם בשנת היובל משנת היובל כתיב משנת שאחר היובל

בשלמא לרב היינו דכתיב אם משנת היובל (ויקרא כז, יח) ואם אחר היובל אלא לשמואל מאי אחר היובל אחר אחר

מיתיבי מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ואם הקדיש אינה קדושה אמר לך רב אינה קדושה בגירוע אבל קדוש ונותנין חמשים

מכלל דלפני היובל קדושה ליגאל בגירוע והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים

אמר לך רב הא מני רבנן היא ואנא דאמרי כרבי דאמר ראשון וראשון בכלל שביעי ושביעי בכלל הכא נמי בשנת ושנת היובל בכלל

אי כרבי פונדיון מאי עבידתיה

וכי תימא לית ליה והתנן הקדיש שתים ושלש שנים לפני היובל רבי אומר אומר אני נותן סלע ופונדיון רבי כרבי יהודה סבירא ליה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן

לשמואל לימא רבי כרבנן סבירא ליה דאי כרבי יהודה סלע ושתי פונדיונות מיבעי ליה ע"כ לשמואל רבי כרבנן סבירא ליה

תא שמע ולא גואלין אחר היובל פחות משנה בשלמא לשמואל לא גואלין לאחר יובל פחות משנה אלא לרב מאי אחר יובל שנה

מי סברת אחר יובל ממש מאי אחר יובל

Rab, however, holds,1 at any rate, it does eventually not return to the owners, it is to the priests that it goes, and the priests obtain it from the table of the Most High. What is the reason of Rab's view? — Scripture said: If from the year of Jubilee [he shall sanctify his field],2 the year of Jubilee being included. And Samuel? — Is it written: If in the year of Jubilee? It is written: If from the year of Jubilee, i.e., from the year after the year of Jubilee. It is all well according to Rab, hence it is written: ‘If from the year of Jubilee’, [and also], ‘and if after the Jubilee’;3 but according to Samuel what means: ‘and if after the Jubilee’?4 — It means, After after.5 An objection was raised: One may consecrate [a field] both before and after the year of Jubilee. But in the year of Jubilee itself one should not consecrate, and if one has consecrated, no sanctity attaches [to the field].6 Rab will tell you: [It means] it acquires no sanctity so as to be redeemable at a deduction, but it is consecrated and one must pay the full fifty shekels [for the redemption]. This implies that [if one consecrates] before the Jubilee year it would be sanctified and redeemable at a deduction; but have not Rab and Samuel both declared: One cannot consecrate to redeem at a deduction less than two years before the Jubilee? — Rab will tell you: This is the view of the Rabbis, but I hold with Rabbi, who said: The first7 [day] includes the first day; the seventh [day]7 includes the seventh day.8 So here, too, ‘from the year’ [of Jubilee] includes the year of Jubilee.9 But if [this is the view of] Rabbi, where does the pondion come in?10 And if you were to say, he ignored the pondion: surely we learnt: If a man consecrated two or three years before the Jubilee. said Rabbi: I hold that he must pay a sela’ [shekel] and a pondion? — Rabbi is of the view of R. Judah who said: The fiftieth year is counted both ways.11 Shall we say then that Samuel12 holds Rabbi to be in accord with the Rabbis?13 For if his [Rabbi's] view were in accord with that of R. Judah, it should read: ‘one sela’ and two pondions’!14 Hence we must say that on the view of Samuel, Rabbi15 agrees with the Rabbis. Come and hear: NOR REDEEM IT LESS THAN ONE YEAR AFTER THE YEAR OF JUBILEE. This will be right for Samuel's view,16 for one cannot indeed redeem it less than one year after the year of Jubilee;17 but according to Rab, what means ‘Not less than a year after the Jubilee’? — Do you think that ‘after the year of Jubilee’ is to be taken literally? [No]. ‘After the year of Jubilee’ means in the midst of the Jubilee the full fifty shekels, and the second verse teaches the redemption at a reduction where the consecration took place after the Jubilee.] took place earlier the redemption price must be the full fifty shekels.] not stand refuted in view of Rabbi's support of his interpretation of the verse.] redeemer must add one pondion to each shekel (v. supra p. 142 n. 2); but according to Rabbi, Scripture speaks of the year of Jubilee itself, so that fifty shekels are payable for fifty years, i.e., just a sela’ per year; how then does the pondion come in? of which a shekel and a pondion are due from the redeemer. one Jubilee and another apart from the Jubilee year itself. the payment per year amount to one shekel and two pondions.