Arakhin — Daf 23b

קבלן הוה הניחא למאן דאמר קבלן אע"ג דלית ליה נכסים ללוה משתעבד אלא למ"ד אית ליה משתעבד לית ליה לא משתעבד מאי איכא למימר

איבעית אימא רב הונא הוה ליה ואישתדוף ואיבעית אימא אבא לגביה בריה שעבדה משעבד נפשיה

דאיתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה פליגי איכא למאן דאמר אית ליה נכסי ללוה משתעבד לית ליה לא משתעבד ואיכא למאן דאמר אע"ג דלית ליה משתעבד

והלכתא בכולהו אע"ג דלית ליה נמי משתעבד לבר מערב דכתובה דאע"ג דאית ליה לא משתעבד מ"ט מצוה קעביד ולא מידי חסריה

ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה וקא גרשה לדביתהו שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא ערב תנן הקדש תנן לוקח מהו אמר ליה תנא כי רוכלא ניחשיב וניזיל

נהרדעי אמרי דתנן תנן דלא תנן לא תנן אמר רב משרשיא מאי טעמא דנהרדעי בשלמא הקדש משום ריוח דהקדש ערב נמי מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסריה

אלא לוקח מכדי מידע ידע דכל חד וחד איכא עליה כתובה אמאי ניזיל וניזבון איהו הוא דאפסיד אנפשיה:

מתני׳ המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב אין האשה יכולה לגבות כתובתה מן ההקדש ולא ב"ח את חובו אלא הפודה פודה ע"מ ליתן לאשה בכתובתה ולבעל חוב את חובו הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב את חובו:

גמ׳ למה לי למימר הפודה פודה משום דר' אבהו דא"ר אבהו שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון

מתניתין דלא כרבן שמעון בן גמליאל דתניא רשב"ג אומר אם היה חובו כנגד הקדשו פודה

ואם לאו אינו פודה ורבנן עד כמה אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת עד פלגא:

מתני׳ אע"פ שאמרו חייבי ערכין ממשכנין אותו נותנין לו מזון שלשים יום וכסות שנים עשר חדש מטה מוצעת וסנדליו ותפליו לו אבל לא לאשתו ולבניו

אם היה אומן נותן לו שני כלי אומנות מכל מין ומין חרש נותנין לו שני מצעדין ושני מגירות רבי אליעזר אומר אם היה איכר נותן לו צמדו חמר נותן לו חמורו

היה לו מין אחד מרובה ומין אחד מועט אין אומר למכור את המרובה וליקח מן המועט אלא נותנין לו שני מינין מן המרובה וכל שיש לו מן המועט המקדיש נכסיו מעלין לו תפיליו:

גמ׳ מאי טעמא דאמר קרא

— He was a kabbelan. That will be right according to him who holds that a kabbelan is held responsible, although the debtor had no property [at the time of contracting the debt]. But what can be said on the view that he is held responsible only if the debtor had property, but if he has no property the kabbelan is not responsible? If you like say: R. Huna had property, but it was struck with blast; and if you like say: A father, where his son is concerned, will always hold himself responsible. For it was stated: As to a guarantor for a kethubah, all agree he is not held responsible; the kabbelan for a creditor, all agree is held responsible. [In the case however of] a guarantor for a creditor and a kabbelan for a kethubah, there is a dispute. There is one authority who holds that if the debtor had property he [the kabbelan] is held responsible, but if he had none he is not held responsible: whereas there is another authority who holds that even if the debtor had no property he is also held responsible. The law with regard to all cases is that though the debtor has no property the guarantor is responsible, with the exception of the guarantor for a kethubah who, even though [the husband] had property, is not held responsible. For what reason? He performed a mizwah, and he caused her no loss. There was a man who sold his possessions and divorced his wife. R. Joseph son of Raba sent her to R. Papa [with the following question]: We learnt [in our Mishnah] about A GUARANTOR. about CONSECRATED PROPERTY, what about a purchaser? — He replied: Shall the Tanna go on enumerating like a pedlar? The Nehardeans said: What we learnt we learnt, and what we did not learn we did not learn! Said R. Mesharshaya: What is the reason of the Nehardeans? — With regard to consecrated property the teaching is in order to safeguard the profit of the Sanctuary; also with regard to a guarantor, [the reason is] because he performed a mizwah and did not cause her any loss; but as for a purchaser, since he must have known that upon everyone's possessions there is a kethubah as lien, why did he go and buy? It is he [the buyer] who caused damage to himself! MISHNAH. IF A MAN DEDICATES HIS POSSESSIONS TO THE SANCTUARY WHILST STILL LIABLE FOR HIS [DIVORCED] WIFE'S KETHUBAH OR IN DEBT TO A CREDITOR, THEN THE WIFE CANNOT COLLECT HER KETHUBAH FROM THE CONSECRATED PROPERTY, NOR THE CREDITOR HIS DEBT, BUT HE WHO REDEEMS THEM MUST REDEEM FOR THE PURPOSE OF PAYING THE WIFE HER KETHUBAH OR THE CREDITOR HIS DEBT. IF HE HAD DEDICATED NINETY MINAS WORTH OF PROPERTY, WHILST OWING A HUNDRED MINAS. THEN HE [THE CREDITOR] MUST ADD ONE DENAR MORE AND HE REDEEMS THE PROPERTY FOR THE PURPOSE OF PAYING THE KETHUBAH TO THE WIFE OR THE DEBT TO THE CREDITOR. GEMARA. Why is it necessary to state: He who redeems must redeem’? — That is because of the teaching of R. Abbuha, for R. Abbuha said: Lest people say consecrated property goes out [of the Sanctuary] without any redemption. Our Mishnah will not be in accord with R. Simeon b. Gamaliel, for it was taught: R. Simeon b. Gamaliel said, If his debt correspond, with [the value of] the consecrated property. then he redeems it, but if not, then he cannot redeem it. And as for the Rabbis, to what extent [must the debt correspond to the consecrated property]? — R. Huna b. Judah in the name of R. Shesheth said: Up to one half. MISHNAH. ALTHOUGH IT WAS SAID: PLEDGES MUST BE TAKEN FROM THOSE WHO OWE VALUATIONS, ONE ALLOWS HIM FOOD FOR THIRTY DAYS, GARMENTS FOR TWELVE MONTHS, BED AND BEDDING, SHOES AND TEFlllin FOR HIMSELF, BUT NOT FOR HIS WIFE AND CHILDREN. IF HE WAS A CRAFTSMAN, ONE LEAVES HIM TWO TOOLS OF EVERY KIND; IF HE WAS A CARPENTER, ONE LEAVES HIM TWO AXES AND TWO SAWS. R. ELIEZER SAYS, IF HE WAS A FARMER, ONE LEAVES HIM HIS YOKE [OF OXEN]. IF AN ASS-DRIVER, ONE LEAVES HIM HIS ASS. IF HE HAD MANY [TOOLS] OF ONE KIND, AND FEW OF ANOTHER KIND, ONE DOES NOT THEN TELL HIM TO SELL OF THE MANY AND BUY SOME OF THE FEW, BUT ONE LEAVES HIM TWO OF THE KIND OF WHICH HE HAS MANY AND ALL THAT HE HAS FROM THEM OF WHICH HE HAS FEW. IF ONE CONSECRATES [ALL] HIS POSSESSIONS TO THE SANCTUARY, THEN ONE VALUES HIS TEFILLIN. GEMARA. What is the reason? — Scripture said: