מעילה

מיתיבי מותר הקטרת מה היו עושין בו היו מפרישין ממנה שכר האומנין

ומחללין אותה על מעות האומנין ונותנין אותה לאומנין וחוזרין ונוטלין אותה מתרומה חדשה

ואמאי ליחליה אבנין

דלא איכא בנין והא מעות האומנין קתני דליכא בנין כשיעור מעות

והאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל הני מילי דאי עבד לכתחלה לא

רב פפא אמר היינו טעמא דבונין בחול לא נתנה תורה למלאכי השרת אמרי דלמא בעי למיזגא וזגא עלייהו אי בנא בקודשא אישתכח דקמעיל בקודשא

תנן הגזברין שלקחו את העצים מועלין בהן ואין מועלין לא בשיפויי ולא בנבייה

ואמאי מועלין בהן הכא נמי ליעבד בחול אמרי דדלמא בעי למיזגא וזגא עליהן ואישתכח דקא מועל בקדשים

א"ר פפא אי בעצים דמכאן ואילך הכי נמי אלא כי תנן במתניתין בעצים דיומיה

הדרן עלך ולד חטאת