זבחים

מאי לאו אפלגיה דמזבח כדאמרי אינשי טהר טיהרא דיומא אמר רבא בר שילא לא אגילוייה דכתיב (שמות כד, י) וכעצם השמים לטוהר

והאיכא שירים שירים לא מעכבי

והאיכא שירים הפנימים דאיכא דמ"ד מעכבי בחד מקום קאמרינן:

תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר בית שמאי אומרים שתי מתנות שבחטאת ואחת שבכל הזבחים מתירות ומפגלות

בית הלל אומרים אחת שבחטאת ואחת שבכל הזבחים מתרת ומפגלת

מתקיף לה רב אושעיא אם כן ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל

אמר ליה רבא כי איתשיל להתירא איתשיל דהוו להו בית שמאי לחומרא:

אמר רבי יוחנן שלש מתנות שבחטאות אינן באות בלילה ובאות לאחר מיתה והמעלה מהן בחוץ חייב

אמר רב פפא יש מהן כתחלתו ויש מהן כסופו

חוץ ולילה זרות וכלי שרת קרן ואצבע כיבוס ושירים כתחלתן

מיתה לא שריא ולא מפגלא ולא עיילא לגואי כסופן

אמר רב פפא מנא אמינא לה דתנן ניתז מן הצואר על הבגד אינו טעון כיבוס מן הקרן ומן היסוד אינו טעון כיבוס הא מן הראוי לקרן טעון כיבוס

וליטעמיך מן היסוד אינו טעון כיבוס הא מן הראוי ליסוד טעון כיבוס (ויקרא ו, כ) אשר יזה כתיב פרט לזה שכבר הוזה

הא מני רבי נחמיה דתנן רבי נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב

אימר דשמעת ליה לר' נחמיה לענין העלאה מידי דהוי אאיברים ופדרים לענין כיבוס מי שמעת ליה אין