תמורה

כיוצא בה שמע מינה תלת ש"מ קדושת דמים נדחה

וש"מ בעלי (מומין) נדחין ושמע מינה דיחוי מעיקרו הוי דיחוי

אמר אביי הכל מודים היכא דאמר חציה עולה וחציה מעשר דברי הכל עולה קריבה

היכא דאמר חציה תמורה וחציה מעשר מאי

תמורה קריבה שכן נוהגת בכל הקדשים או דלמא מעשר קרובה שכן מקדיש לפניו ולאחריו תיקו

מתני׳ הרי זו תחת זו תמורת זו חליפת זו הרי זו תמורה זו מחוללת על זו אין זו תמורה

ואם היה הקדש בעל מום יוצא לחולין וצריך לעשות דמים

גמ׳ למימרא דתחת לישנא דאתפוסי הוא ורמינהו קדשי בדק הבית אמר חליפת זו תמורת זו לא אמר כלום

תחת זו מחוללת על זו דבריו קיימין

ואי סלקא דעתך לישנא דאיתפוסי היא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא

אמר אביי תחת משכחת לה לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי לישנא דאתפוסי דכתיב