נדרים

מתני׳ הנודר משובתי שַבָּת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים

גמ׳ מאי שובתי שבת אילימא ממקיימי שבת מאי איריא בכותים אפילו נוכרים נמי אלא ממצווים על השבת

אי הכי אימא סיפא מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אמאי והא מצווים נינהו

אמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין נוכרים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין

מתני׳ קונם שאיני נהנה לבני נוח מותר בישראל ואסור בנוכרים

גמ׳ וישראל מי נפיק מכלל בני נח כיוון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה

מתני׳ שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בנוכרים

גמ׳ והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא, יב) כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק

מתני׳ שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואין שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לנוכרים

גמ׳ אמר שמואל הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא

תנן שאיני נהנה מישראל מוכר בפחות אבל שווה בשווה לא ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה מתניתין בזבינא דרמי על אפיה

אם כן אימא רישא לוקח ביותר ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה

סיפא בזבינא חריפא אי הכי לוקח בפחות אפילו שווה בשווה אלא