תלמוד בבלי
גיטין
דף ד׳ ע״ב
והני גמירי ומר סבר לפי שאין עדים מצויין לקיימו והני נמי לא שכיחי
רבה מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה רבה מתרץ לטעמיה דכולי עלמא לפי שאין בקיאין לשמה והכא בגזירת מוליך אטו מביא קמיפלגי
דתנא קמא סבר לא גזרינן מוליך אטו מביא
ורבנן בתראי סברי גזרינן מוליך אטו מביא
ורבא מתרץ לטעמיה דכולי עלמא לפי שאין עדים מצויין לקיימו ורבנן בתראי לפרושי טעמיה דתנא קמא הוא דאתו
תנן המביא גט ממדינה למדינה במדינת הים צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך לרבא ניחא לרבה קשיא
לא תימא הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך אלא אימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך
הא בהדיא קתני לה המביא גט בארץ ישראל אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם אי מההיא הוה אמינא הני מילי דיעבד אבל לכתחילה לא קא משמע לן
ואיכא דמותיב לה הכי הא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך
לרבה ניחא לרבא קשיא לא תימא ממדינה למדינה בארץ ישראל לא צריך אלא אימא הא באותה מדינה במדינת הים לא צריך
אבל ממדינה למדינה בארץ ישראל מאי צריך ליתני המביא ממדינה למדינה סתם
לעולם ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך דכיון דאיכא עולי רגלים מישכח שכיחי
תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מאי איכא למימר כיון דאיכא בתי דינין דקביעי מישכח שכיחי
תנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא ואמר רבי יצחק עיר אחת היתה בארץ ישראל ועססיות שמה והיו בה ב' הגמוניות שהיו מקפידין זה על זה לפיכך הוצרכו לומר מהגמוניא להגמוניא
לרבא ניחא לרבה קשיא רבה אית ליה דרבא
אלא מאי בינייהו איכא בינייהו דאתיוה בי תרי
אי נמי באותה מדינה במדינת הים
תנן המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו והוינן בה מאי ואינו יכול לומר
Sefaria
מגילה ל״א: · תענית כ״ז: · יבמות כ״ה. · גיטין ט׳. · גיטין פ״ו. · מנחות ע״ד. · קידושין ט״ו. · יבמות י״ח: · כתובות ק׳: · שבת נ״ב. · סנהדרין נ״א: · זבחים י״ח.
מסורת הש״ס
מגילה ל״א: · תענית כ״ז: · יבמות כ״ה. · גיטין ט׳. · גיטין פ״ו. · מנחות ע״ד. · קידושין ט״ו. · יבמות י״ח: · כתובות ק׳: · שבת נ״ב. · סנהדרין נ״א: · זבחים י״ח.