תלמוד בבלי
בבא בתרא
דף מ״ח ע״ב
בשדה סתם אבל בשדה זו לא
ובשדה זו נמי לא אמרן אלא דלא ארצי זוזי אבל ארצי זוזי לא
ולא אמרן אלא דלא הוה לאישתמוטי אבל הוה ליה לאישתמוטי לא
והלכתא בכולהו דהוו זביניה זביני ואפילו בשדה זו דהא אשה כשדה זו דמיא ואמר אמימר תליוה וקדיש קדושיו קדושין
מר בר רב אשי אמר באשה ודאי קדושין לא הוו הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו עמו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושיה מיניה
אמר ליה רבינא לרב אשי תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר אמר ליה שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות
טאבי תלא לפאפי אכינרא וזבין חתם רבה בר בר חנה אמודעא ואאשקלתא אמר רב הונא מאן דחתים אמודעא שפיר חתים ומאן דחתים אאשקלתא שפיר חתים
מה נפשך אי מודעא לא אשקלתא ואי אשקלתא לא מודעא הכי קאמר אי לאו מודעא מאן דחתים אאשקלתא שפיר חתים רב הונא לטעמיה דאמר רב הונא תליוהו וזבין זביניה זביני
איני והא"ר נחמן העדים שאמרו אמנה היו דברינו
Sefaria
יבמות צ׳: · גיטין ל״ג. · כתובות ג׳. · יבמות ק״י. · גיטין ע״ג. · כתובות י״ט:
מסורת הש״ס
יבמות צ׳: · גיטין ל״ג. · כתובות ג׳. · יבמות ק״י. · גיטין ע״ג. · כתובות י״ט: